התבגרות – כאילו אין כאילו יש

ליפול על החיים כאילו אין מתים
להתרפק על האתמול כאילו אין היום
לבכות על מה שיש ולצחוק כאילו אין
לבלוע הזיות כאילו אין שפיות
והנה אנחנו כבר לא ילדים

כאילו אין, כאילו יש,
אולי חטאנו, מה נבקש?

לשמור על שיגעון כאילו יש שלווה
לחבק את השקר כאילו יש אמת
לעבוד את אלוהים כאילו יש אמונה
להתמודד עם העצבות כאילו יש שמחה
והנה אנחנו כבר לא נערים

כאילו אין, כאילו יש,
בדידות מופלאה, ממה אני חושש?

לחיות את הרגע שמת
לבלות עם חברים שאין
לקשט את השקט הרועש
והנה אנחנו כבר לא מבוגרים.

להתרפק על חזהה הרך שאין עוד,
למלמל תפילה אל לא נודע,
להתעמק בזכרונות שאינם,
לשכוח ולסלוח ולברוח ולבטוח ולגנוח ולשמוח ולפתוח
את מנעול הלב שאט אט הולך ודואב, ומחומש בצבא הכאב.
והנה אנחנו עוד פעם מסתובבים בגלגל האהבה, האימה וגם החיים.

כאילו אין, כאילו יש,
התבגרות, בלבול ואהבה,
דמיון מטשטש?