השנאה

שנאה.
שנאה היא למי שפגע בך.
שזלזל בך או פגע בכבודך.
שהשפיל אותך, העליב.
מישהו, שנניח, החרים אותך.
זרק לכלבים.
לא נתן, רק לקח. וציפה לעוד גמול.
והיום, לא אכפת לא.
שהשאיר אותך שבור.
שבאת, עם תקווה ואושר.
וחזרתי עצוב.
השנאה, היא הזורמת בעורקיך.
היא המניעה לכעס, ולנקמה.
לעיתים, מוצדקת היא.
אך לעיתים, שגויה.
לבך הוא המנחה עכשיו.
הנח לראשך.
הירגע, וזכור.
מי שפגע בך,
עוד יזכה לעונשו.
וגם כעט, השנאה היא.
הזורמת בעורקי.
הופכת אותי למרושעת.
אך ליבי בקלות עוד נפצע.
גם השונא, המטעב,
יש לו לב.
אני איומה.
את פני לא רואה עוד.
כי שנאה היא בעורקי.
אך דעה לי.
המתקבלת, בקללות ועלבון.
על כן אני שונאת.
כי נפגעתי.
ועל כן,
גם עכשיו,
אני נשבעת לנקום.