השמע לי את צחוקך
שמעתי צחוק.
אף ראיתי אותו ניבט מעיני,
קראתי את צחוקך.
הנרשם על הדף.
עקבתי אחריו,
מחפשת את קולך…
אך איבדתי אותו,
עם הדיו השחור.
דמיינתי אותו,
מתפזר בין קירות חדרך
הקשבתי להד השתיקה
והיה זה משום
שצחוקך לא הושמע
חלמתי שהצחוק
מרוח על שפתייך,
ידעתי שצחוקי
מרקד על הלשון.
אהבתי את הקול והדממה,
אך תיעבתי אותם
כשהם נשזרו אחד בשני
צחוקי שלי ו-חחח על מסך…
תגובות (30)
אין לי ידע במבנה של שירים, אבל אהבתי מאוד!
פשוט יפה, דירגתי 5 ~~
תודה רבה… שמחה לשמוע שאהבת :)
אהבתי מאוד, כתיבה יפיפייה. אהבתי כול כך זה הסוף, אבל גם את הבתים, בקיצור- את הכול! כול הכבוד, כתיבה מדהימה.
תודה רבה… זה דבר גדול לקבל כאלה מחמאות.
למה הפסקת לפסק בבית השלישי?
לא הבנתי כל כך מה שקרה..,
בדרך כלל אני מבינה שירים מסתוריים ועמוקים כאלה חחחחח הפעם לא.
באמת מוזר לי שלא הבנת, חבל. בקשר לפיסוק, טוב שהסבת את ליבי לכך. והשיר לא נכתב בצורה מסתורית, הוא מאוד גלוי!!!
יוקה, כבר אמרתי לך שאהבתי. אז הנה שוב- אהבתי.
כן… בדיוק נכנסתי לעשות סידורים באתר(לקרוא את גינת הצללים) ואז חיקתה לה כאן התגובה שלך…
שיר נחמד בכללי… אבל הרבה מהנקודות שעשית צריך להחליף בפסיקים.
את רוצה להרחיב? כדי שאוכל לתקן…
להגיב
tאהבתי את השיר, למרות שלקח לי זמן להבין את השורה האחרונה.
אני לא משהו בשירים אז אני לא אגיד לך מה דעתי כדי לא לצאת טיפשה.
שיר יפה, בסופו של דבר.
תודה ריצ׳ל, את מכירה אותי קצת… גם אני גרועה בשירים, וגם לא כל כך מתחשק לי ללמוד, מצידי שיקראו לזה קטע ספרותי…
את רוצה להרחיב? כדי שאוכל לתקן…
אני אוהבת אוהבת אוהבת. יוקי נא להמשיך עם השירים
אהבתי ממש, רק שלא הבנתי כל כך את השורה האחרונה… אני אשמח להסבר :)
השיר מספר על זוג נערים, בן ובת שמתכתבים הרבה זמן באנטרנט, הם מכירים כל נים ונים אחד בשני ומעולם לא פגשו אחד בשני ולבסוף הבת אומרת שפשוט נמאס לה לצחוק עם עצמה, לדמיין אותו כל הזמן כשכל מה שהיא רואה תמיד זה כמה חחחחחח שאומרים שהוא צוחק. היא מואסת בקשר האנטרנטי כי הוא בודד וחד כיווני. הבנת?
כן זה ממש יפה :)
אהבתי מאוד :) תרבה לכתוב !
תודה סוצ(קיצור של הכינוי שלך)
אם יש לך רעיון קצר ולעניין בקשר לשם הארוך שלך, לך על זה
אני בת
תסתכל על התמונת פרופיל, יוקי זה שם של נשים וגברים
ותודה, שמחה שאהבת…
אה , מצטער.. טעות שלי , חשבתי שאת בן
זה בסדר סוצ, הרבה מתבלבלים…
היייי יוקיי♥♥♥
אפילו שזה נכתב לפני יותר משנה –
אהבתי! את ממש מוכשרת והנושא די מקורי הייתי אומרת, כתבת את זה בגלל שחווית את זה או סתם כי יצא לך לחשוב על זה?
האמת שזה ממקרה אמיתי, קרה לי כאן באתר.
תודה על הפרגון, באמת שכל כך נחמד לראות פה אנשים שפגשתי בעבר….
היי יוקי.
אני ממש לא מתיימר להבין משהו בכתיבת שירה "כמו שצריך", אם את רוצה לקרוא לזה ככה, אבל אני כותב שירים כבר למעלה משנתיים, אז הנה קצת ממנה שאני חושב.
קודם כל – נושא מעולה. יצא לי לכתוב על זה פעם פעמיים (לא פרסמתי).
כמובן, אם אני מבין, מדובר על תסכול שאת מדברת עם מישהו(?), אבל לא ממש, כי זה בעצם צ'אט?
קצת לגבי השפה: השפה העברית היא בעיניי השפה הכי יפה בעולם, ולדעת לעבוד איתה זה מקצוע באותה מידה שזו אמנות גדולה. לוקח זמן לכתוב שירה בעברית בצורה משכנעת (אני, למשל, ממש לא שם לטעמי). צריך נורא להיזהר מתיאורים מסתבכים מידי, חריזה מאולצת מידי או אי שימוש מוחלט בחריזה. עוד פעם, גם אני ממש לא שם עדיין.
מעבר לזה, השיר עדיין טוב. אני מבין את התחושה ומזדהה עם הדוברת.
טיפ: כשאני כותב שיר, אני תמיד עובר עליו כמה וכמה פעמים. בעיקר בשביל לראות שאני לא שונא אותו, אבל גם בשביל שגיאות כתיב, שימוש מופרז באמצעיים אמנותיים, מיקום של חריזה, לראות שאני לא חוזר על מילים פעמיים וחושב שחרזתי וכו'. (גילוי נאות: אני מחלק את התיקיות במחשב שלי ל: שירים, שירים שאני לא אוהב, שירים שלא הייתי צריך לכתוב).
סך הכל ממש אחלה לשיר ראשון, מבטיח שאם תמשיכי זה ישתפר וגם תהני מהתוצאה יותר :)
וואו איתמר אחלה טיפים, תודה על הענות הבקשה שלי.
בהצלחה ונתראה
יוקי
יוקי… אני רואה שהגיבו לך פה הרבה אז מקווה שתראי את התגובה שלי ושהיא לא תתחבא פה בין התגובות! \: אגב, מקווה שזה בסדר שהחלטתי לעשות טיול קטנטן לדף שלך ולבקר בקטעים ישנים… ואז מצאתי את זה.
זה מקסים, מחלחל ונוגע. אהבתי את הדרך שבה את מתארת את התסכול שלה לזה שהיא לא שומעת צחוק אלא רק קוראת אותו…
בדרך כלל אני לא אוהבת שירים בלי חרוזים כי זה לא זורם לי בקריאה, אבל בשיר הזה הקריאה זרמה ונהנתי לקרוא, היה סוג של קסם בקריאה… כאילו סחפת אותנו לעולם שלה והכול כל כך מוחשי למרות שבעצם הכול מעורפל. אני יודעת שההסבר הזה קצת לא ברור אבל בכל מקרה זה מה שהרגשתי. בעיקרון זה ממש יפה בתור שיר ראשון, את ממש מוכשרת. אני מתחילה לקנא♥
רק דבר אחד שלא הבנתי זה איך היא רואה את הצחוק רשום על דף(בהתחלה כתבת-
"קראתי את צחוקך.
הנרשם על הדף.")
אבל אז בסוף מתברר שה-חחח הוא בעצם על המסך. לא הבנתי את זה.
אבל חוץ מזה השיר מאוד יפה יוקי… (:
אור, וואו! יש משהו כל כך חושפני ופגיע כשאדם זר קורא את סיפורך, כשאדם זר כמעט מחטט? בתקופה סוערת של חייך. אבל באיזשהו מקום קיוותי שאת תהיא האדם הזה שילמד אותי.
זה שיראה מי היו חבריי, ואת כל התהליך הארוך של עזיבת האתר לפני שנה.
אולי עכשיו את מבינה את הבדידות שנפלה עלי כשאיש מחברי באתר כבר לא נמצא.
למעשה אני מודה לך מאוד, מודה על כך שבחרת להכנס לי ללב.
זה ישמע קצת מוזר. אבל אני באמת לא מבינה מה ראית לנכון להענות לחיבה שלי אלייך. יש פה כל כך הרבה אנשים עכשיו שאוהבים אותך. והם כשרונים לא פחות ממני וחלקם אפילו יותר. הם נמצאים פה יותר הרבה. הם מגיבים יותר נחמד. והם…
אבל בחרת לאהוב אותי ותודה לך על זה. כי באמת את מזכירה לי את הזמנים שכל החברים שלי היו פה ולא הייתי פוחדת לפרסם כי כולם היו מגיבים לי, והיינו מתכתבים שעות על שטויות. אפילו היה לי מחזר חחחחחחח
בכל אופן ממש תודה על התגובה.
אני באופן אידי מתקשה להתחבר לשירים עם חרוזים, זה תמיד מרגיש לי קצת מזוייף, קצת מלוטש מכדי להיות אמיתי. חוץ אולי מכמה סופרים באמת מעטים שהחרוזים שלהם זורמים והם לא נתקעים לי באמצע הקריאה. ולא מהווים תחליף עלוב למילה ללא חרוז שהייתה אומרת הכל יותר טוב מהחרוז שכל מטרתו להתאים לאחר.
זה בערך השיר היחיד שלי. יש לי אולי עוד אחד או שתיים אבל אני לא ממד מתחברת לכתיבת שירה. בעיני זה המקום האישי שלי ולכן אם אכתוב שיר שלא באונס אכתוב אותו על עצמי. בדיוק כמו בשיר הזה.
(קצת צרם לי כשכתבת כל הזמן היא, כי זאת אני!)
אוהבת אותך עם המון המון לבבות
יוקי
נ.ב אם את ממשיכה לדפדף לי בדף תקראי את "יוקי" כי זה יועד לכל האתר ובכללם גם את
יוקי
חחח תודה לך יוקי על תגובתך לתגובתי!
מבינה אותך לגבי החרוזים, אחת מהסיבות שאני לא כותבת שירים בדרך כלל(את האמת שזה לא נראה ככה, אבל אני כותבת הרבה יותר סיפורים משירים פשוט אני לא מעלה אותם לאתר כי הם ארוכים מידי).
ובנוגע למה שכתבת, יוקי(אפשר לקרוא לך עדי?) את בן אדם מאוד נחמד וכותבת מקסים, תני לי סיבה אחת למנוע ממני את ההנאה שבקריאת סיפורים שלך. שמחתי מאוד לעיין בעמוד שלך ובסיפורים, זה היה מהנה(: ויש לי תחושה שאת קצת לא מעריכה את עצמך ואני כועסת על זה!(לא באמת) כולם פה באתר מעריכים ואוהבים אותך, אז מה אם יש כאלו שמגיבים יותר ארוך ומתחברים לעיתים קרובות יותר? את עדי, ועדי יש רק אחת(את השם יש הרבה, אבל אותך לא) ואת מיוחדת! וסליחה שאני עושה לך שיחת עידוד עכשיו אבל הרגשתי שאת זקוקה לזה…♥
ובהחלט אקרא את הקטע ואגיב לך שם כשאמצא אותו, חכי לתגובה שלי(:
אורי♥ בדרך כלל אני לא חסרת בטחון כל כך בקשר לעצמי. אבל כל האירועים האחרונים קצת ערערו אותי.
כלומר אני יודעת שאני כותבת טוב. רק שלפעמים על עצמך אתה לא מצליח להגדיר כמה טוב, או מה צריך שיפור. ומה זה כולם אוהבים אותי? מי הם איפה הם?
הבנת? פעם האתר היה הממלכה שלי, הכרתי אנשים והם אותי. כל הנסיון להכיר אחרים למצוא חברים לא תמיד זה מצליח… אבל את נותנת לי הרבה בטחון אורי
את בעצמך אדם מדהים♥ובזה הרגע מיציתי את כל חוסר הבטחון שאני יכולה להכיל לאורך זמן!
אז נעים מאוד אני עדי…
אוהבת יוקי♥
מבטיחה לך שאת כותבת מעולה עדי, שלא יהיה לך ספק בכלל!
ואל תחששי מהעלאת קטעים… גם אם הם לא הכי טובים שלך. כי אחרי הכול מה הכי גרוע שיכול לקרות? תקבלי מחמאות. ומה יותר גרוע? תקבלי ביקורת בונה. אבל גם זה בעצם לא כזה נורא, כי זה עוזר לך להשתפר. וזה בעצם מה שכל כותב שואף לו. אז אני לא מבינה מה הבעיה? בייחוד שאת כותבת מוכשרת, את לא צריכה לחשוש מביקורת…
ובנוגע לחברים, אני בטוחה שגם הפעם תוכלי ליצור לך ממלכה קטנה עם אנשים חדשים ולא פחות טובים(: אחרי הכול, ראית איזה אנשים מקסימים ניתן למצוא פה באתר…
ואחרי העידוד הזה, אני מצפה ממך לבוא עם הרבה ביטחון בסיפור הבא!
שתיהי גאה בסיפור שלך(:
אז נתראה בסיפור הבא שלך(ובאתר בכלל, בתגובות).
לילה טוב♥♥♥♥