השיר שלי השיר שלה

הממממממ, דווקא לאנשים יש תמיד איזה דחף לספר לאלה שנשארים בחוץ מה הבעיה איתם/מה הם מפספסים. גם תמיד יש ספוילרים, לכן חשוב לבחור פינה חשוכה ולא סתם פינה.

שני הבתים משלימים זה את זה בצורה מושלמת. אני אכתוב את איך שאני רואה אותם בהפרדה ברורה ובלי לקשר בין שני הבתים. למרות שהם משלימים זה את זה.

גנבת התמונה מהמוזיאון, ועצם זה שהיא הוחבאה. יכולה להיות אנלוגיה להדחקת זיכרון כלשהו. זיכרון ילדות של בכי, והגנבה העצמית שלו מזכרונה של הדוברת הוא ניסיון להדחיק ככל שניתן את אותו הזיכרון, וההדחקה הזו באה בצורת משתה שעושות ילדות קטנות בילדותם- מן נסיון לברוח מהאמת. וכשהיא נאמרת, מעוצמתה, מראות נשברות ומסמלות סוג של שינאה עצמית.

אלה שמראש ויתרו ובמודע החליטו להשאר בפינה, ״יודעים מראש״ על מה הם מוותרים- על העולם שבחוץ, זה שמעבר לפינה.
אז בין אם יספרו לך ובין אם לא את יכולה לשער מה את מפספסת, אבל כשהם בכל זאת מספרים את מה שאת כביכול כבר יודעת, את בכל זאת מרגישה את ההרגשה הזאת- את הפספוס הנורא הזה.
למרות שבמודע בחרת ״לפספס״; וההרגשה הזו כואבת, כואבת כל כך שאת לעולם לא רוצה לחוות אותה שוב.
לכן הדוברת לא מוכנה לצאת מאותה פינה כדי לא לדעת לעולם את מה שאיבדה כל אותו הזמן שרבצה בפינה.

משהו כזה.

לדעתי (לפי פירשון מוחי החמוד והקודח) זה שיר על התבגרות. יציאה לעולם המבוגרים. הפחד להרוס ולפספס הזדמנויות, יחד עם השרטות שאנחנו סוחבים איתנו מהילדות.
ממש אהבתי (והתחברתי)
זה יפהיפה

וואוו… איזה סלט של אסוציאציות היה לי.
"הכנתי משתה" – עליסה בארץ הפלאות.
"גנבתי תמונה מהמוזיאון והחבאתי" – מיסטר בין(הסרט)
"כשאני אומרת את האמת במראה היא מתפרקת" – שלגיה
"ואולי זה בגלל שהרביצו לי בבית ושכחתי לפחד. אולי זה בגלל שאני כמעט תמיד בודדה" – my name is lucka i live on the second flur,i live upstairs from you. yes i think you seen me befor….
"אבל הפחד בכלוב עם אריה" – הקוסם מארץ עוץ
וחוץ מזה, חוץ מזה… מה יש כבר לומר על השיר שהוא כל כך בסגנון oliv. מעולה. פשוט מעולה.

ממש אהבתייי
בעיקר את התמונה מהמוזיאון שהכנסת. היא הביאה חומר טוב.

חחח תודה רבה, גם אני הכי אהבתי את זה (:

צמרמורת, להוסיף איזה מנגינה מסתורית עצובה כזאת על כינור וזה יהיה מיני סרט ממש טוב

חחחחח מצחיקה, תודה (:

הבעיה היחידה היא שאת כותבת טוב מדיי.

חחחחחחחחח מקסימה שלי