השאירי פקוחות עינייך

ילדתי, ילדה שלי,
שמעי, שמעי את קולי,
את הרוח שבאה, באה בשבילך,
בשבילך.
ילדתי, ילדה שלי,
זכרי, את אהבתי;
את חולשותייך, את חולשתי.

את היום שיבוא, והרגש העז,
את החופש לחיות, ולראות ולדעת,
זכרי, זכרי שאני כאן,
בשבילך, לעולמים…

השאירי פקוחות עינייך,
והסירי מהן דמעה.
זיכרון ישן של פעם,
מציף אותי בתקווה.
אין לי שום דרך לומר לך,
אבל אני עודני כאן,
אך השאירי פקוחות עינייך,
ותראי שאני שם.

(הו הו הו הו…)

מה לך להיות לבד,
מלאך שלי, מלאך שלי.
הרימי ראשך לשמיים,
שמעי נא את קולי.
ואיך שהכל זז לאט,
איך הכל משתגע;
ואני,
אני עדיין מתגעגע.

ואת הנגינה הרגועה שאת כל כך אוהבת,
לא הפסיק לנגן לעולם;
ומראה הרוח הפורעת את שערך בעודך שרה,
יהיה חקוק במוחי לעולם.

השאירי פקוחות עינייך,
והסירי מהן דמעה.
זיכרון ישן של פעם,
מציף אותי בתקווה.
אין לי שום דרך לומר לך,
אבל אני עודני כאן,
אך השאירי פקוחות עינייך,
ותראי שאני שם.

(הו הו הו הו…)

וכשנפגשנו שוב, אחרי כלכך הרבה זמן,
את היית כה יפה, שליבי לא נרגע.
ואת חייכת כמו תמיד,
כאילו כלום לא קרה.
ומשהו בי משך, משך אותי אלייך,
אל חיבוקך החם,
אל מגעך האהוב,
את הבטחת שהכל יישאר כמו שהוא,
בלי שינויים לא צפויים.

אנחנו שנינו מחייכים.
תחת שמיים כחולים.
אוחזים ידיים כמו ילדים קטנים,
נהנים.

השאיר פקוחות ענייך,
הסירי מהן דמעה…