הרז הארור

יש לי רז,
יקר הוא לי מפז.

אשמור לי אותו לעד,
שמא מישהו יגלה ויפחד.

ומהו טבעו של הסוד הכמוס?
סוד מפחיד הוא. גורם הוא לנוס.

הסוד סיפרתי לילדה יחידה,
לא יאונה לי דבר חשבתי, הילדה גלמודה!

מסתבר ששגיתי, כן ידידיי.
הסוד היא גילתה לכל מכריי!

הלבינו פניי, ליבי כתוף דפק.
נהרסו לי חיי בגלל סוד מפוקפק.

כל שפוגש בי כעת מסיט המבט,
מעמיד הוא פנים שאינו מבועת.

כל ידידיי משכבר הימים
נטשוני, עזבוני, עכשיו הם זרים.

נותרתי לבד, משאי על גבי,
כמה אוכל עוד לשאת? והרי אני ערירי!

אט-אט אשתקע תחת המשא הכבד,
אין כל רע שימנע ממני להיאבד.

חיי עגומים הם כעת, וחסרי משמעות,
אין יותר דבר שימנע ממני למות.

מחר אשלח הלהב לסיים את חיי,
וכך איאסף גם אני אל אבותיי.

וכשישאלו כולם מדוע מת הוא, זה הבחור?
ידעו הם בסתר ליבה התשובה, זה הרז הארור.