הרגלי קו הטלפון
אני כותבת שירים
כי לא אכפת לי
לא אכפת לי
לא אכפת לי
לא אכפת לי שתלך
לא אכפת לי שתחזור
בגלל זה אני כותבת
על קו הטלפון
על ספים של דלתות
על ספינות וימות
שזזות ורוקדות
לך בלשון נקבה
לך בלשון זכר
כי אני יודעת
אני יודעת
אני יודעת
ששום דבר מזה
לא יביא אותך להתחיל שיחה.
אני כותבת על שטויות
אני כותבת רק כמעט
לא אכפת לי אם המילים
יוצאות מדוייקת בכלל.
כי כשאתה מקבל תשומת לב
אתה מאושר
מנצל את ההזדמנות
לטרוק לי עוד ועוד את הדלת
על הרגליים.
פעם היו לילדים הרגלים
לקרוא לעזרה
היום הם עושים סמים
היום הם נמצאים, כדי שאף אחד
לא אותם ימצא.
תגובות (6)
פיצה
חחחחחחח מקסים שלי, אתה פיצה בעצמך
נחמד. ממש אפשר להרגיש שהסיפור מאוחרי השיר קשה ועצוב.
תודה רבה (: כיף לשמוע
ממש אהבתי את השיר, אם כי אני לא בטוחה שהבנתי אותו נכון או בכלל. אבל אולי זה לא אבל אלא בגלל. :)
חחחחח הבנתי (: על רוב יצירות האומנות אנחנו משליכים (: זו כבר לא טכניקה. זה הזדהות כללית.