הקרן האחרונה
השמש הקופחת נכנסה שוב,
קרני האור חודרים מבחוץ,
ואני יושבת כאן… על ספסל ישן,
ומסתכלת מעלה ושואלת…
מתי אהיה הקרן האחרונה?
מתי אלך מכאן?
המרחק המיגע שדורש מאמץ…
מזכיר לי מחשבה…
מתי… אהיה… הקרן הבאה?
הילדים שמתרוצצים ומסתכלים סביב
לא… יודעים מזה סוף…
ולא בטוח שיודעים התחלה,
מחייכם לשמש, עם עיניים חצי פתוחות
ומנופפים לשלום ללהבה שבשמיים!
אני על הספסל, יושבת עם עיתון ביד…
ושואלת את עצמי, יום לפני העלמותי,
לאן… אלך מכאן?!
ומתי… אהיה… הקרן האחרונה?
תגובות (2)
ואוו אהבתי מאוד איזה כתיבה יפה :)
התגעגעתי <3
חחח תודה שרית :)