רפי דנן
כתבתי אותו פעם למישהי קרובה שאהבתי. והחתול שישן איתה הגרגרן הזה... כמה קינאתי בו... ככה זה. או שעושים משהו שאחר כך מתחרטים עליו... או שכותבים על זה שיר.

הקנאה

רפי דנן 24/12/2016 738 צפיות 7 תגובות
כתבתי אותו פעם למישהי קרובה שאהבתי. והחתול שישן איתה הגרגרן הזה... כמה קינאתי בו... ככה זה. או שעושים משהו שאחר כך מתחרטים עליו... או שכותבים על זה שיר.

אתמול ביקר החתול במיטתך בלילה.
כך סיפרת בגאווה מהולה בחמדה מתוקה.
ובאמת התענגת
על גרגוריו ועל שמחתו החתולית.
על מגע שיערו וגופו החם,
ועל הדגדוג של קצוות שפמו הארוך
בלחייך, שפתייך ומטה משם.

ואני
איך קינאתי בחתול הגרגרן הזה…
איך הייתי רוצה להתחלף עימו
ולהישאר בדמותו החתולית.

אין כאן כל חדש.
פעמים רבות קנאתי בספל הקפה
ששפתייך רוו.
ברצפת החדר שפגשה כה קרוב
את שתי כפות רגלייך.
בחזייה הדוממת, היוצאת במחול צמודה לשדייך.
בתיבת ההילוכים אשר במכוניתך,
בקיר עליו נשענת ולו לרגע קט
ובריפוד הכסא אשר נותרו בו סימני ישבנך.


תגובות (7)

זה מקסים!!

24/12/2016 18:09

כשקראתי הזה התנגן לי השיר Wanna be yours של Arctic Monkeys בראש ואני נורא אוהבת את השיר הזה.

24/12/2016 19:50

    *את זה (Why'd you only call me when you're high). לול.

    24/12/2016 19:52

מקסים ! חסר לי משהו בסוף השיר לסיכום.

24/12/2016 23:18

וואו, באופן משונה אני מכירה את ההרגשה. לקנא באנשים, ואפילו בחפצים שנמצאים במקומות שלעולם לא תוכל להגיע אליהם, באופן כל כך..טריוויאלי. מעצבן, לא?
אהבתי.

25/12/2016 00:03

    תודה לכולן על התגובות החמות. ריגשתן ממש.

    26/12/2016 21:56
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך