הקומדיה הקולינרית
מאפיינים של מטבח:
רכילות, קרבת ידיים,
חום וסיפורי כיריים
על תסיסת הפטריות.
שן של שום, קליפת פיטנגו,
אומרים סלט גמיש הוא טנגו
שירגיש כמו סימפוניה בגרון.
הבישולים הם חטא לחיך,
מנהג אדים – להתאבך
על הזגוגית
בגסויות
של עיירה מוכת חיים. והמרית…
"זה חסר טעם" טען תפוד.
"אתה לא תפתור את בעיית הטעם" אמרה מרית.
"אז אין טעם להמשיך" תפוד ענה. והיא סטרה לו,
קיומית.
והוא עף החוצה.
מאפיינים של מטבח: (גרסא II)
יש לו סף.
מסתבר,
שאי אפשר לחזור.
בפנים, קלחת המונית.
מבחוץ, האלמנט החשמלי הכבוי. אלחוט.
אומרים
הטופולוגיה של החורים שבין הבלטות
מחקה צבירים של גלקסיות:
התנקזות המרחק מזיזה את האור אל
תוך קימוטים קרמיים.
אפשר ללמוד
שכל האור בעולם
הוא שיקופים של כלי מתכת, תלויי קיר,
בפינה, באיזה בית,
שיקופים,
בתוך התרחבות של חומר אפל,
דוחק,
שנקרא 'בדידות'.
"הטעם, הוא להיות תפוד בין תפודים." אמר תפוד
כשהתגלגל החוצה, לאחר שסטרה לו,
והבין
שכעת אל הצלחת הוא לא יגיע בחיים.
תגובות (4)
אהבתי מאוד אבל הסוף הרגיש לי מעט וולגרי מדי. הייתכן? חוץ מזה, אהבתי מאוד, וזה ייתכן בהחלט. היו חלקים שיותר. שזה נהיה מאוד חזק. עם פואנטה . כל ההתחלה צבעונית חזקה יפה נהדרת ריחנית. מאוד איורית. התפוד שם היה מעניין. ואז הגרסה האחרת מאוד מעניינת שופכת אור על הכל מתגלה כאילו המראה האמיתי של היקום. פחות ריכולים פחות ידיים. יותר טכני. יותר חסר חיים ולא מתפשר. יותר אמיתי. וזה מכה בקורא. קצת היה ג׳יבריש בפיזיקה אבל זה בסדר האור מדהים גם החומר האפל והבדידות. אגב לגבי מה שהעליתי ערכתי אחרי.
יש לי הרבה פרשנויות לשיר. הפשוטה ביותר היא שהיה תפוד במטבח, הוא שאל שאלות פילוסופיות, המרית סטרה לו בגלל זה, הוא עף החוצה, ורק כשהוא היה בחוץ הוא הבין שבעצם המשמעות היא להיות חלק קבוצה.
התיאורים הראשונים מתארים איך זה מרגיש להיות במטבח, והבית השני עם התיאורים (חלל וכ'ו..) מתאר איך זה להיות מחוץ למטבח. אבל הבתים האלה ממש לא מגובשים.. גם את ה-"מאפיינים של מטבח (גרסא 2)" הייתי מחליף במשהו יותר ברור כמו "מטבח, מבחוץ."
נשמע יותר כמו דרמה קולינרית.
״הטעם הוא להיות תפוד בין תפודים״- משפט לחיות לפיו
לגמרי המוטו שלי בחיים חח. תודה על התגובה!