ה'קול' שרוצה הכל

אֵיךְ מַשְׁתִּיקִים – אֶת הַ'קוֹל' שֶׁבָּרֹאשׁ,
שֶׁמְּפָרֵט אֶת כֹּל הַדְּבָרִים – שֶׁמֵּהֶם צָרִיךְ לַחְשֹׁשׁ?
עוֹד וָעוֹד – הוּא מַמְשִׁיךְ לִדְרֹשׁ,
עַד שֶׁמֶ"הַכֹּל" – אַתָּה רוֹצֶה לִפְרֹשׁ.
.
הַקּוֹל אוֹמֵר שֶׁאָסוּר לָנוּחַ – צָרִיךְ לְהַסְפִּיק,
אַךְ שׁוּם דָּבָר שֶׁתַּעֲשֶׂה – עֲבוּרוֹ לֹא מַסְפִּיק.
תָּמִיד תִּהְיֶה – רָחוֹק מֵהַפִּיק.
וְאָז הַקּוֹל הַזֶּה – בִּיּוּב מִלּוּלִי יָפִיק,
בַּהַתְחָלָה – זֶה רַק יָצִיק,
אַךְ בְּשָׁלָב כָּלְשֶׁהוּ – תַּעֲשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי שֶׁהַ"קוֹל" יַפְסִיק.
.
וְאָז הַקּוֹל יַגִּיד לְךָ – שֶׁאַתָּה לֹא שָׁוֶה,
שֶׁאַתָּה חֲסַר עֵרֶךְ – שֶׁאֶת זֶה מַסְוֶה.
שֶׁאַתָּה אַף פַּעַם לֹא תַּצְלִיחַ לַאֲחֵרִים לְהִשְׁתַּוֵה,
וּלְאַף אֶחָד – לֹא אִכְפַּת מִמָּה שֶׁאַתָּה חוֹוֶה,
אֶלָּא רַק – מֵהַהֶשֵּׂגִים שֶׁלְּךָ בַּהוֹוֶה.
וְאִם תַּמְשִׁיךְ כָּךְ בֶּעָתִיד – עָדִיף כְּבָר שֶׁ'תִּתְכַּבֶּה',
וּמָה אַתָּה נֶעֱלָב? – אַתָּה צָרִיךְ עוֹר יוֹתֵר עָבֶה.
.
אַךְ אָסוּר לְךָ לְהַאֲמִין לוֹ,
אַתָּה צָרִיךְ – לְהִתְמוֹדֵד מוּלוֹ.
תּוֹכִיחַ לְעַצְמֶךָ – שֶׁהַשֶּׁקֶר נִמְצָא אֶצְלוֹ,
זוֹהִי הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה לְבַטְּלוֹ.
.
.
בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,
מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?
.
.
וְאוּלַי רַק כְּשֶׁהָאָדָם מֵבִין – שֶׁהַ"קוֹל" לֹא אוֹהֵב,
אֶלָּא אוֹיֵב.
הָאָדָם מַפְסִיק בַּ"קוֹל" לְהִתְחַשֵּׁב,
כְּבָר לֹא מְשַׁנֶּה לוֹ – מָה הוּא חוֹשֵׁב.
וְהַקּוֹל מְנַסֶּה וּמְנַסֶּה – וְשׁוּב וָשׁוּב מִתְאַכְזֵב,
וּלְבַסּוֹף פָּשׁוּט – עוֹזֵב?
וְכָךְ הָאָדָם חוֹסֵךְ לְעַצְמוֹ – הַרְבֵּה מְאוֹד כְּאֵב.