הצחוק שלא ניגמר

החיוך שבשלג,
השמלה האדומה כדם,
שוכבת שם בחוץ,
ואף אחד אינו בודק.

מתחתיה שוכבת ילדה,
שערה צהוב ועיניה אצילות,
קולה כמו של מלאך ועורה כמו השלג,
אך אף אחד אינו רוצה אותה.

שם היא יושבת שנים,
מתחת לשמלה על השלג הלא פוסק,
חיוך לא יורד לאורך השנים,
אך אף אחד אינו רוצה לדעת מאיפו הצחוק שבחצר.