הפרח המפשיר
שם בפינה בקצה הערוגה,
הצבע הכחול שולט.
הכחול של הפרח,
שליבו בקושי פועם.
ליבו הכחול קפוא,
קרני השמש אינן מחממות.
הוא שם, חי בקושי,
נושם את אדי הקיפאון.
קרני השמש מנסות להגיע,
מנסות ללטף את הכחול הקפוא.
אך לשווא הן מנסות להגיע,
כי ליבו הכחול, אטום.
קרן אחת ממש עקשנית,
מצליחה אל הכחול להגיע.
נוגעת בעלי כותרתו העדינים
והכחול הקפוא מראה חיים.
הקרן מלטפת ואינה מרפה,
הלב הכחול הקפוא, מאדים.
הפרח אט אט מאבד את צבעו הכחול
שוב הוא חוזר לחיים אדמדמים.
תגובות (2)
אני אוהבת את השיר הזה
הוא אופטימי (:
מסכימה עם אביגיל, וזה שיר מצוין :-)