הפוך
חיכיתי כבר נצח או כמה דקות
שמעתי את הציפורים המצייצות לזאבים העונים בייללה
הילדים שקמים עם צלצול השעון, מעירים את הוריהם לחשיכה שבחוץ
אחותי שיצאה מחדרה בשקט בשקט, בכדי לא להעיר נפש, אוכלת את ארוחת הבוקר.
הקבוע היחיד היא המשקולת על החזה מרחפת כנוצה.
הקבוע היחיד הם הידיים סביב גרוני והאוויר הקריר של נשימותי.
הקבוע היחיד, הכוכבים מעל תמיד שם, מול היער מחוץ לחלוני.
בלילה המואר שלי, השמש אינה זורחת.
תגובות (1)
הניגודיות, המוטיב החוזר של זמן. הכל בהרמוניה נהדרת.
כתיבה טובה.
אני אעקוב