אולי כולנו בעצם כולנו סוג של עץ, שמשתוקקים להיות משהו שאנחנו לא,
שרוצים אהבה וחופש.

העץ שרק רצה…

אולי כולנו בעצם כולנו סוג של עץ, שמשתוקקים להיות משהו שאנחנו לא,
שרוצים אהבה וחופש.

עץ עתיק
שורשיו טמונים היטב באדמה
עומד בגאון, גבה קומה
עץ גדול
מושא להערצתם של כל העצים
גדול וחזק ומרשים

אולם מבעד לחזות המרהיבה לאין שעור
הוא רק רוצה להיות ציפור
לעוף חופשי שם ברקיע
לשאוף, לנוע, להגיע

הוא גם לא אוהב להיות תמיר
כך חולפות לידו הציפורים בשיר
שיר שצורם לו עד כאב
ופוצע את ליבו הדואב
ולמרות שלבו נצבט, נחבט ונקרע
עמידתו נשארת איתנה כשורה.

אבל מי שהקשיב ממש קרוב אליו
נשבע שיכל לשמוע את אנחותיו
האנחות הנואשות של אותו העץ
שלאהוב, לבכות ולצעוק היה חפץ.


תגובות (2)

שיר יפהיפה! אהבתי כל כך את המשל של העץ לבני האדם, ואת התיאורים שלך בנוגע לרצונותיו להיות חופשי כמו הציפורים שחולפים על פניו! החרוזים יפים וקולעים, הקצב טוב והמסר, מדהים! יהיה נחמד אם תלחיני אותו (או תמצאי מישהו שילחין…חח) זה שיר ממש טוב! ~מדרגת~ ושיהיה לך פורים שמח! (אני יודעת שכבר עבר, אבל אני נהנית לאחל את זה!) D:

25/02/2013 20:00

תודה רבה זה ממש משמח אותי שאת חושבת ככה :)
ופסח שמח חחח

26/02/2013 05:40
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך