העננה התפזרה

קודם כל, הכתיבה שלך מקסימה. הקטע כתוב מאוד נקי וזורם לקריאה.

אני מודה שקראתי כמה פעמים ואני עדיין מרגישה שקצת פספסתי משהו.
כאילו, מרגיש לי שהיא רואה רק אותו, שהוא כל העולם שלה והיא לא רואה את עצמה, או שהיא רואה רק צד אחד שלו ולא את כל האמת.
כאילו היא קצת מסוממת.

יכול להיות גם שאני ממש לא בכיוון.

אני לא ממש יודעת להסביר/לפרשן את מחשבותיי על הקטע. אני מרגישה שיש בו משהו עמוק. אולי לא חייב לחפור לעומק…
כך או כך, מאוד אהבתי אותו.