העמק החם

יושב הוא בצל
העץ האפל
שעליו הם בצבע פחם.

את החושך נושם,
מהנוף מתרשם,
פחמים נופלים בעל-כורחם.

השמיים שחורים,
והיו זוהרים,
עד היום שנגמר בו כוחם.

את עיניו הוא ירים
פן יאבדו נצרים,
זיכרונות מן העמק החם.