העולם מדהים
הביטו בלהבות, זה מרגיש נהדר,
מתים מסביבי, כל כך הרבה דם,
החלומות מתפוררים בין ידיהם,
העולם מדהים, הביטו בפחדיהם.
האזינו לבכי, הרמוניה נפלאה,
יחד עם קול היריות היא מתחילה,
עוברת לזעקות הכאב של הנשארים,
העולם מדהים, האזינו לנופלים.
הרגישו את העצב, שחור כעורב,
שעף אל על, מבשר את הכאב,
מורט את שערותיהם של הנושמים,
העולם מדהים, הרגישו את החיים.
Z.S
תגובות (12)
זה יפהפה! מה 'מה כתבתי הרגע?' זה מקסים! [בטעות לחצתי על ארבעה במקום חמישה לבבות, סורי.]
תודה רבה לך! וזה ממש הלחיץ אותי…
השיר הזה מזכיר לי את הרועה של הנאצים יימח שמם בשואה, על מה השיר הזה שכ"כ נהנית מהסבל שלהם?
אין לי שום מושג. אני רק יודעת שנהניתי מהסבל שלהם. זה הדבר שממש מלחיץ אותי.
היה לי כיף לכתוב את זה, כיף לי להקריא את זה וכיף לי לקרוא את זה.
זה מרגיש כאילו אני בן אדם ממש איום.
(ואולי אני באמת כזאת)
.
זה ממש ממש יפה !!
תודה רבה!
מצד אחד השיר יפה, מצד שני לחשוב שיש אמת וחלק מהאופי שלך בשיר, זה מלחיץ
אני לרוב הבן אדם הכי רגיש ומלא מצפון שקיים.
להרוג דמויות בספרים או בשירים אני נהנית מאוד מאוד.
(אבל לפעמים, אני כן מי שמתוארת שם. רק לפעמים ורק במחשבות)
(אבל זה סוד)
הרגשת כך פעם? מישהו? :/
תנו לי להזדהות עם זה רגע.
המיוחד אם עושים את זה במחשבות על אנשים שאתה שונא או בסיפור להרוג דמויות ^^ [חבל שאין מספיק דמויות בסיפור הנוכחי כדי להרוג אותם. אני הורגת רק אחד בינתיים *עצב*]
אני מניחה שהמון נהנים מזה.
ואני אישית לא אוהבת להרוג פיזית דמויות (אף על פי שאני כן הורגת לפעמים) – אני אוהבת להרוג אותן נפשית. זה הכי כואב ומכאיב.