העולם ואני

אין ספור צבעים
בעולם הרחב
כהים, בהירים,
סובלנים, יהירים.

אין ספור צלילים
נשמעים במרחב.
הם חודרים, מלטפים
לפעמים משקפים.

ומה רך כמגע
של פרוות החתול
ויפה כעיקול הדרך
בסופו של מסלול?

ומה נעים כהרמוניית
צופרי מכוניות
ומה טעים כעוגה
של קצפת אוכמניות?

למי עוצמה כשל הגשם
המטפטף מתוך הסתיו
אשר ניחוח לו טרי
וצליליו הם לי מקצב.

מחר אצא כבר מביתי
או שבעצם אתכנס
מטרייה לא מעליי
אתן לגשם לטפס.

הוא יחלחל אז בתוכי
אני ארגיש אותו חזק
מייד לו אתמסר
ולתוכו בקול אצעק.

ומשקפיי הם ירטבו
וגם בגדי יהיו כבדים
לא אדע עכשיו לאן
יפנו הצעדים.

ואם מישהו בי יבחין
אני לא אדע
ואם מישהו לי יקרא
אני לא אשמע

ואם ירצה לי לעזור
אני לא אבין
אני לא אסכים
אני לא אני.