הסחת דעת

"אתה בסדר?"
היא שואלת אותי כל יום.
לא אכפת לה, לא באמת.
קולה הצלול מודאג, אך ליבתו מזויפת.
היא שקרנית, אני יודע.
אך לבי אליה יוצא.
אני סומך, אני בוטח, ונופל מחדש.

"אתה בסדר?"
היא שואלת, אך חיוכה המקסים נעלם.
כאבה עמום ומרוחק,
אני רק הסחת הדעת שלה.
אולי הזיוף אמתי?
אולי הטעות היא שלי?
נפלתי ברשת, אין דרך מוצא.

"אתה בסדר?"
היא שואלת, ממלמלת בכעס.
היא פגועה, לא ממני,
אך פצעיה שורפים,
הסחת הדעת כבר לא מספיקה.