הסבל מתכרבל איתי

לפני יומיים עוד ביקרנו בקיבוץ
רק יומיים
בין חיים למוות
והנה הרגע הגיע
זה הגיע

הגיע הכל הגיע
שטף אותי
בגלים גדולים וארסיים
ומאז הכל רעוע
עדין וחורק
על רפסודת הדגים הקטנטנה

מנסה בדם
להוציא קצת יש
מתוך האין
מנסה לשרוד

מאותו היום השתניתי
מאז מרשה לסבל
להתכרבל איתי במיטה
כמו תינוק קטן ומסכן

כי לגרש אותו
זה בלתי אפשרי
כמו בן אדם בן מאה
שעבר כבר הכל

אני צועדת לתוך האש
בעיניים פקוחות
צועקת בדומיה
וממשיכה ללכת

היום אני מתגעגעת
לדברים הקטנים כאלה
עם משמעות חד גונית

פרחים הם רק פרחים
והם לא רק דם המכבים
והשקט הוא רגוע ושליו
לא שקט עד הכתב"ם הבא
ורבע פיתה זה רק פלאפל
לא אנשים חבוטים
כפותים שוקטים סובלים

היום אני מתגעגעת
לדברים הקטנים כאלה
עם משמעות חד גונית