הנני

אם אור כוכב
מורה לי את הדרך
לצעוד בין תלוליות עפר־עבר
בין נהרות הווה־הומה
מדוע בכל־זאת אינני
דומה לפרח אור כוכב
וכמעט הנני כאינני
ואולי אינני כלל

אם להט חרב
בסוד סך תמורות רבות
בתוכחת שלשלת־תכלת
שומר לי את הדרך
מדוע בכל־זאת דמעות
צובעות אותה באופל ערב
וכמעט שוטפות הכל
ואולי אותי בכלל

אם מלל לב
אם אותיות הן דרך
אם הן הדרך היחידה
לזכור לבחור לחיות
לנסות לחדול לבכות
מדוע בכל־זאת רק מילים נערמות
מדוע בכל־זאת אינני
כפי שאולי עליי להיות
מדוע בכל־זאת עודני
עם בדיוק אותן דמעות
ומהיכן בתוכי כוח
להמשיך לרצות לצעוד.