הנני אני

עובדים עלינו בכלים מלאכותיים, כאילו היינו עץ, ברזל, ואפילו פלסטיק.
מותכים נשפכים ומקבלים צורה אחרת, זו שהמתיכים אותנו חפצים בה.
כמה עצוב !

חפץ אני להיות בעל מהות יציבה בלתי משתנה בלתי מתחלפת אשר לא עובד בה ולא יעובד בה, מהות טהורה אצילה נעלת בלתי נכנעת בלתי מושפעת, עצמאית חופשית משתוללת ובועטת, ולא מזיקה לשום דבר ולאף אחד.

שמה שאמיתי יעבוד עליי, ומה שלא אמיתי פשוט לא יעבוד עלי בשום צורה ואופן. שלא יהיה לשקר לדמיון ולהטעייה אחיזה בי, שאפילו לא ייגעו בי באיזו צורה ואופן.

אני כל כך פתי, משתכנע בקלות, ואז מתחרט ובוכה. שופך את מה שנהייתי, מקיא את הכל החוצה, ומשאיר בי רק את מה שאני.
הנני אני פשוט ונקי, הפטיש פשט ממני את המוץ את היותרת את כל מה שנוסף על הגרעין הטהור העצמי המהותי. הנני אני, לבדי, עירום וערייה, חף מכל מסך ומכסה, נקי פשוט טהור וגאה.
גאה בכך שנטהרתי מכל התחזות והתיימרות. גאה בכך שהוסר המסווה והאיפור מעל פניי, שנגלו שערות השיבה שלי, ששבתי אל עצמי, כולי.