המחשבות (שיר מספר #5)
והמחשבות ..
המחשבות רצות , ולא נחות.
הן רצות במוחי ולא מפסיקות .
הכל קורה כל כך מהר, לבי מחסיר פעימה , מוחי לא נח לדקה .
כלואה בתוך תוכי , לא יכולה לדבר.
אני קמה מסיוט אחד ונרדמת לאחד אחר.
כפות ידיי ופני מזיעות , אני קמה בצרחות מחלום הבלהות.
עיני מביטות בבהלה לכל הכיוונים, הכל נמצא בבלאגן גדול אצלי בפנים.
כל הסודות שאני שומרת, כל השקרים שאני מספרת,
והמחשבות.. המחשבות שלא נותנות מנוח, נשארות ומתעקשות לגמור בי את כל הכוח.
מתיישבת על המיטה, מסדירה את הנשימה, מסתכלת במראה ולא מזהה את הילדה שניצבת מולי.
מי זאת? האם זו אני? למי הפכתי להיות, איך אדע מה אמיתי?
שמישהו יסיים עם זה וייתן לי כבר לחיות, נמאס לי כבר מכל המסכות וההסתתרויות.
תגובות (0)