הליצן הזה כבר לא צוחק יותר (דוד טופז)
עומד הוא על הבמה
והקהל שלהם מסתכל עליו מנסים לנחש
את המהלך הבא .
הוא מספר סיפור מצחיק על משפחה
הרייטנג עלה אנשים אנונמיים קיבלו הזדמנות להצלחה .
בדיחה אחריי בדיחה עמד שם הוא בוהה בתהילה
שאחריי הרבה שנים של תעשייה בה הוא זכה
ו המצלמות אותו רודפות בכל פינה
אבל חוץ מעושר אושר שם לא באמת היה .
בכל מקום פרסמו שמו
בכל עיתון הופיע פרצפו
בכל מקום נשמע שמו
אז למה על "מלך הרייטנג " עדיף לוותר
כי זה עצוב ש הליצן הזה כבר לא צוחק יותר
הציגו אותו כמלך הרייטנג
אדון פרים טיים
הראשון בבידור והוא מקסים את הקהל של מאות
שרק רוצים לדעת מה הדבר הבא שהולך לקרות
בתוכנית שחצי מ המדינה רואים
כבובות חוטים של הבמאים
מאכיל קהל שלם בפרסים
והם זנים אחריו כמו לחם ליונים
בכל מקום פרסמו שמו
בכל עיתון הופיע פרצפו
בכל מקום נשמע שמו
אז למה על "מלך הרייטנג " עדיף לוותר
כי זה עצוב ש הליצן הזה כבר לא צוחק יותר
כאשר כיבו את אורות הבמה
זורק הוא בין הכסאות נרדף במחשבתיו על לזכות שוב בתהילה
וכלום אומרים לו שזה נגמר .
אך לו קשה להשלים אחוז אמוק לחוזר שוב לשורה של כוכבים
מבצע צעדים קיצוניים לנגדו מאחריו רק קהל שלם
של מערצים עומדים אבל שהוא הפנה את פניו אחורה
הוא ראה רק חדר עם סורגים את התאורה הזוהרת החליפו
פלורסנטים עבים .
את המחיאות כפיים החליפו קולות האזיקים שעל הרצפה הם נגררים .
ואז את הכל הוא הבין שכל חיו ללא ההצגה לא שווים
אז חכה שהרגע שהוא לבד יגיע
לסיום את ההצגה לתמיד להוריד את הוילון
והוא כך הוא סיים שוב רק עוד נייר בעיתון
בכל מקום פרסמו שמו
בכל עיתון הופיע פרצפו
בכל מקום נשמע שמו
אז למה על "מלך הרייטנג " עדיף לוותר
כי זה עצוב ש הליצן הזה כבר לא צוחק יותר
תגובות (1)
שיר יפה