הליום
הליום להמונים, נכון?
בסוף זה יהרוג אותם
בצחוק!
לקחתי הרבה,
אבל הם לא מכירים
זה נוח, נכון?
בסוף זה יהרוג אותך.
נכון.
אבל זה לא סביר,
שאת עצובה.
הם יבכו כשתלכי,
אין להם מושג,
מה הם מאבדים.
ואם קשה לך לנשום,
אז תפסיקי לשאול.
זה יתחיל להצחיק.
בסוף.
תגובות (5)
אל תמחקי, אני אוהבת את סדרת ה״דברים שכותבים ומוחקים מאוחר יותר״ שלך. אל תמחקי במובן המילולי, אלא תצייני שהיית מוחקת אבל את מפחדת מהכפכף של גורן.
חח אם כבר את רוצה לאיים עם נעל שתיהיה נעל עקב (יותר מפחיד)
ואני מסכים עם גורן. זה טוב
יפה.
אני חושב שעם עוד ליטוש היה יוצא משהו הרבה יותר חד.
אני בעד הגיגי ערפל – אולי הגיגים מעורפלים…
דיכאוני, משהו.
יש בזה גם משהו מאוד פילוסופי, אני לא ממש מצליחה לשים את האצבע עליו בדיוק.
משום מה השורה "הם יבכו כשתלכי" הייתה לי כמו סתירה פנימית לשאר השיר… אולי כשקראתי חשבתי על עצמי.
כתיבה יפה.
תודה.