הלב שמע

כל קר כאן.
רגליי רועדות
וידיי מחפשות מגע.
מגע שייחמם מקום
שכל כך ריק עכשיו.
שוכחת נשכחות
ומנסה למלאות מקומות
ריקים מאנשים שנשרפו בחום.

אך תמיד לבי
אזכר בתמונות
ואז אשמח שקר.ואפילו בודד.
עדיף מעולמות זולים.
עוצמת עיניים שהיו פעם חמות
ומנסה להיזכר במגע כיצד
היד כשהייתה נוגעת בי.
את החום הזה שהיא העבירה לי.
חום שאיננו.

קר לי.ובודד.
שואלת את עצמי בשקט
שהלב אינו יישמע
שקרים או כנות בודדה?
שקט.אין תשובה.
רק הד שחוזר.
הלב שמע.