הכרתי אותם כבר שנים.
כשאתה לא בורח, אתה שוכח.
כי הזיכרון נשאר באותו המקום, והזמן לבד.
כשאתה רוצה, אתה מתאכזב.
כשאתה מחפש, כל מה שאתה מוצא הוא כאב.
כי כל האנשים
שהכרת כבר שנים
מולך מתפוגגים לאפר ועננים.
כשחשבת שהם שווים, כל סך הכל נרפים מהחיים.
חשבת שחבר יישאר לצידך, אך היית צעיר באותה תקופה.
מזכרות ממקומות שרגליך עליהם לא דרכה,
ניחמו אותך קצת, העבר של הרפה.
כי כל האנשים שהכרת כבר שנים
כבר הלכו מזמן, נהפכו לכוכבים.
בשמיים הריקים והשחורים ואינך מאמין.
אנשים אחרים מסתגלים
כי כל החברים
שהכרת כבר שנים
כבר לא כאן
הם ממשיכים ונעלמים
תגובות (6)
וואו זה ממש יפה :)
קטע עמוק ופשוט, אהבתי מאוד
מעניין אותי למה החלטת לכתוב שיר כזה..
הוא מאוד יפה, אבל לא ציפיתי למשהו אחר ממך חחחח
נזכרתי בכל האנשים שהכרתי כל השנים האלה, והתחלתי לחשוב על למה נשארתי עם קומץ קטן של אנשים שאני יכול לקרוא להם "חברים". תודה על התגובות :)
לצערנו , זאת המציאות העצובה….כולם נעלמים בסוף.
קטע יפה וכתיבה יפה
כבר לא נשאר לי מה לומר על השירים/סיפורים שלך, באמת, אתה פשוט כישרוני, וזאת עובדה.
כל הכבוד! ממש אהבתי את זה, זה מדהים (: