הכורסא

היא ישבה לבדה
וניסתה להבין
מי האדם האשם במצבה
גירדה את ראשה
נשענה על הכורסא
ובין מצמוץ למצמוץ
ראתה פחות אור,
וכך עם פרצוף חמוץ
לבסוף נרדמה,
על מה היא חלמה?
על גבעות ובקעות
הרים וסלעים
רגלה היחפה נוגעת באדמה
והיא מאושרת כמו שהרבה זמן לא היתה
אך כמו שלכל סוף יש התחלה
גם לחלום שלה היה תאריך תפוגה
וכשהתעוררה
היא הסתחררה
לא הבינה בכלל מה קרה
חלפו שנים אולי ימים?
פרק זמן לא ידוע
ושבוע היא רק ניסתה להבין מדוע?
בלי שום הצלחה
והיא הכישרון
והיא יכלה להיות המקום הראשון
היא נפלה בין הכיסאות
וכך גם אותם החלומות
והקלישאות
שהסתירו לה את המציאות
מי יקח אותה ברצינות?
וככה היא הסתחררה
והיא נפלה על האדמה
ולא היה שם אף אחד
שירים אותה אל הכורסא
שניצבה ממש לידה