oliv
אני חושבת שיש פה כל מני רעיונות לא מפותחים. ארבע השורות הראשונות רעיון בפני עצמו, די כביר בעיניי. ואז העניין עם אלוהים, יוצר התמונה, שאין לו זכות לומר על מה היא. העניין עם ואן גוך הוא שהוא השתמש בצבעים נורא חזקים, הרבה כחול, צהוב, חרדל. אבל בכל זאת תמיד מצאו עצב ביצירות שלו. עצב עמוק ודיכאון. ואני מעולם לא הבנתי את ואן גוך. זה היה כמו לבקש ממי שלא רואה צבעים, להבין מה זה צבע. זה היה כמו לבקש מאדם שפוי, לתאר סכיזופרניה. ואני חושבת שהבנתי קצת את ואן גוך אתמול, חשבתי על התמונה שלו, הזדהיתי, ואני לא מאחלת לאף אחד להבין אותי.

היצירה

oliv 25/04/2017 621 צפיות 2 תגובות
אני חושבת שיש פה כל מני רעיונות לא מפותחים. ארבע השורות הראשונות רעיון בפני עצמו, די כביר בעיניי. ואז העניין עם אלוהים, יוצר התמונה, שאין לו זכות לומר על מה היא. העניין עם ואן גוך הוא שהוא השתמש בצבעים נורא חזקים, הרבה כחול, צהוב, חרדל. אבל בכל זאת תמיד מצאו עצב ביצירות שלו. עצב עמוק ודיכאון. ואני מעולם לא הבנתי את ואן גוך. זה היה כמו לבקש ממי שלא רואה צבעים, להבין מה זה צבע. זה היה כמו לבקש מאדם שפוי, לתאר סכיזופרניה. ואני חושבת שהבנתי קצת את ואן גוך אתמול, חשבתי על התמונה שלו, הזדהיתי, ואני לא מאחלת לאף אחד להבין אותי.

הסתכלתי על החיים
כמו אל יצירת אומנות
מה שראיתי בה היה סובייקטיבי
ואף אחד לא יכול לומר לי לא.
אפילו לא אלוהים.
אפילו לא אנשים,
גם אם ראיתי בה את ואן גוך.

אני חושבת שואן גוך
מעולם לא ייחל שיבינו אותו,
ישבתי היום בגינה ליד הבית
על ספסל
והבנתי למה אמרו שהוא סכיזופרן.
ואני ראיתי בעולם
אני ראיתי בעולם
אני ראיתי בעולם
את ואן גוך.


תגובות (2)

את עושה לי ברררר כזה. זה כאילו שאפת ממני חלק ממחשבה. וזה כתוב יפה (כמו אתמול, כמו שלשום, כמו תמיד)
אבל שאלה: למה מכולם דווקא ואן גוך (חח את יודעת שהתחפשתי אליו בגן חובה?)

26/04/2017 08:39

חחח וואו לא חשבתי שמישהו אהב את הקטע הזה. ואן גוך כי הוא משוגע כ. כתוב גם ברציתי להוסיף למה

26/04/2017 16:27
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך