היער ואני

אני הולכת לי ביער העצום,
לא חושבת על כלום.
רק מקשיבה לציוץ הציפורים,
רואה באופק את נוף ההרים.
מסתכלת על קרני האור
שאת הצמרת מצליחות לחדור.
מרגישה את הטבע
את ריח האורנים
נוצרת את ההרגשה עמוק בפנים.
מטיילת לי ביער
שמיעתי חדה כתער,
מבחינה בצליל דריכת העלים,
שומעת את כוחות הטבע פועלים.
את רפרוף כנפיה של ציפור,
שזוהרות באור
את קול דילוגו של אייל
שביער מהלך לו
לא מודאג בכלל.
אני שומעת
את קול יללתו העמוקה של זאב
יללה מלאה בכאב,
כזאת שחודרת עמוק ללב
ניחוחות חדשים
לאפי חודרים.
אני מריחה את העשב הרענן,
את ריחם המתוק של מי המעיין,
מריחה את האוויר הצח
שמעורר אותי כמו זיכרון נשכח
ראייתי ראיית נץ,
בזווית עיני טיפת טל
מתחילה לנצנץ.
אני רואה את העלים הפריכים תחת רגלי
ואת הרוח מניעה את הענפים בחינניות מעלי
אני רואה פרפר,
מעל פרח רוכן
ובלבי שיר היער מתנגן