להילה היפה

היא הייתה יפה ובשבילו היפה בעולם
הוא היה מאוהב ולא אמר זאת אף פעם

עינב הוא שמו של הילד הנדיר
הוא ילד טוב, חכם אך תמים

שנים עברו ועינב התבגר
ועדיין אחריי הילה היפה מחזר

והיה יום, בשבילו היום הגדול
הילה שאלה אם יצטרף לאכול

ועינב מאושר כי המשאלה התגשמה
עם האחת והיחידה לדייט במסעדה

עינב ארגן הכל כדי שלא יהיה חסר
הסתפר התלבש ולא איחר

ואפילו קנה להילה היפה מתנה
ושמר לסוף הארוחה בהפתעה

והלך כל הדרך עד לביתה
לקחת אותה שלא תלך לבדה

ומרחוק מבחין בה מחכה בחוץ
ועינב מתרגש ומתאפק לא לרוץ

עינב ממלמל לעצמו תודה אלוהים
ודמעה נופלת ומרטיבה את הבגדים

כל כך הרבה זמן, הוא לא חשב שיקרה
הוא כל כך מאושר שכמעט בוכה

הוא רואה אותה ולא מאמין
איך יופי כזה קיים בחיים

והילה מנופפת ומתקדמת לעינב
ועינב מתקדם אל הרגע של חייו

ולפתע מבחין עינב ברכב נוסע מהר
הוא בכיוון של הילה ולא ועוצר

עינב שם לב שהילה לא רואה
ובלי להסס מציל את הילה וסופג את המכה…

עינב מתעורר בבית החולים
והילה לידו מחכה שיחלים

הרופאים אומרים שזה היה במזל
שעינב עוד חיי ונושם בכלל

אבל לעינב זה ממש לא אכפת ולא משנה
העיקר שהילה שם ולידו תהיה

ועינב מנסה עם הילה לדבר
אך כל חצי מילה הפה עוצר

הוא מנסה להבין ומנסה לקום
אך הרופאים אומרים שזה כנראה יהיה מום

אז הוא מביט להילה מחייך ובוכה
והילה גם בוכה ומכסה את הפה

היא מחבקת אותו ואז הוא נרדם
זה היום המאושר של הילד התם…

בבוקר מתעורר וכל המשפחה איתו
הוא מחייך כמו גיבור ומזיז קצת את ראשו

מיד את הילה בין כולם מחפש
ואחיו אליו ניגש עם מבט מהסס

ומספר לו שהילה לא יכולה לבוא
כי היא לא מסוגלת כך לראות אותו

וכל יום מאז עינב מחכה
הוא לא מסוגל לאמר מה הוא רוצה

עד שיום אחד פשוט נרדם
וליום של מחר הוא לא קם…

אחריי שנים שהילה גדלה
היא הבינה שחייה היו בהשאלה

היא הולכת אל הקבר של המנוח הצדיק
היא מצטערת שלא הייתה שם כשהיה צריך

ועל המצבה מה היא רואה
מה אם לא אותה מתנה
ששמר לסוף הארוחה בהפתעה
והפתק שכתב נשאר על המצבה

״להילה היפה,
שנים שאני חושב עלייך ולא מפסיק
את נראת לי האישה שאוהב תמיד
אבל תדעי הילה שהיום אני מאושר
ואני לא אצטער אם אמות מחר
עינב.״