הייתי שם, פה.
הייתי שם, פה,
שמעתי קולות רחוקים,
בת ים אדומת שיער,
זועקת,
אליי ממרחקים.
הייתי פה, שם,
שמעתי קולות מהוסים,
סינדרלה יפהפייה,
מבקשת,
כישופים עייפים.
הייתי שם, פה,
שמעתי קולות זעירים,
תאומים אבודים,
שואלים,
למעט רחמים.
הייתי שם, אך מתוך ליבי,
שמעתי קולות אפורים,
אני, מתוכי,
מחפשת
אחר מסכתי.
ניסיתי לעזור, להציל את כולם,
אך דרקוני נפל למים,
לרוע המזל.
איני יודעת על גיבורי האגדות,
אך אני כבר לא כאן,
זהו רק זיכרון.
Z.S
תגובות (3)
נהנתי מהנושה, אם כי לא הבנתי את עניין הזיכרון.
אלו הזיכרונות שמדברים, בעולם האגדות זה אפשרי. הם נשארים אחרי מותו של בן האדם ומספרים את סיפורו. (המצאתי את זה הרגע, גם לי לא היה מושג לפני השאלה שלך.)
אאה.
ותגיבי לי גם.
בעיקר על "מוצץ חלב". כי לא הגיבו לי עליו בכלל.