היהודי האחרון

היהודי האחרון ישב בכורסתו ועישן סיגרייה,
העשן סלסל איתו אלפי שנות היסטוריה שעוד חייה.
אך לא לזמן רב כי גמלה בליבו ההחלטה,
ילדים לא יביא לעולם תהא אשר תהא התוצאה.

לא עשה זאת ממניע נשגב או אידאליסטי,
רק אדם קטן אולי נון-קונפורמיסטי.
הוא כלל איננו רוצה ילדים ולא נכדים,
ולא יעזור לאף אחד גם לא לאלוהים.

המרדף באותו זמן החל אחרי היהודי,
שטן, מלאך, שד, כל המי זה ומי.
כולם בעצה אחת – להניעו ממהלכו הנבזה,
שהרי בלעדיו, מי ימשיך את העם הנפלא הזה?

אך השליחים, כולם חזרו בידיים ריקות,
מכיוון שהיהודי החזירם עם שאלה על אותן נפלאות.
"בשביל מה כל העם הזה בכלל פועל?
ותתנו עוד רמז בבקשה חוץ מבואו של הגואל".

אך לאיש לא הייתה תשובה למה כל הייסורים,
לא נותרה ברירה אלא לפנות למלכם של כל המלכים.
ענה אותו מלך נשגב כי זה העם נבחר להעביר הלפיד,
לכן העם הזה ממשיך לזה אלוהים אותו הועיד.

אך המשיך אותו יהודי מחוצף המשיך ושאל,
" מה יש באותו לפיד מהי המשמעות ממעל?"
ועל שאלה זאת נותר אלוהים נבוך,
מימיו לא נמצא באותו הוא באותו הברוך.

ולא נותרה לו ברירה אלא להודות בלב כבד,
כי זו הייתה החלטתו של אברהם את העם לייסד.
וכי לו עצמו לא ברור למה כל זה נצרך,
אך אברהם רצה להיות ומאז מירוץ השליחים נמשך.

" רוצה אתה להגיד לי שכל זה היה לחינם?"
שאל היהודי ובפיו זעקתו של כל העם.
"אולי באמת נכון הדבר" אמר אלוהים,
"אך כמו העם הזה כך משפט כל העמים".

כי כל עם וכך גם כל קבוצה באנושות,
אין לה מטרה, הכל כאילו טעות.
ועמכם אומנם מעביר הלאה הלפיד,
אך אין מטרה נעלה מזו שיכול אני עליה להעיד.

ואולי אתם אמר אלוהים נושאים את זעקת האנושות,
אולי במירוצכם נושאים אתם את הזעקה למשמעות.
כי כל כבודי מלא אומנם את הארץ פנימה,
אך מה יש מלבד ריק? מאומה!

אחרי דברים אלו עזבו כולם את היהודי במנוחה,
נראה כי ניצח הוא ועמו אכן אינו שווה טרחה.
אם כן רבה הייתה הפליאה כששנה לאחר מכן,
נולדו לאיש זוג תאומים: בת ובן.