היא היתה, תהיה, וכבר לא …

הולכת בשביל,
בודדה מהשאר.
השמיים כחולים,
כמו כל הזמן.

ראשה טרוד זיכרונות,
על אהבות כוזבות.
היא חושבת על המחר,

הימים עוד לא תמו,
לא שואלים שאלות,
רק מרגישים, את הכאב, פועם.

אף אחד לא מבין אותה,
כמו שאני יכול,
להבין אותה..

,the sky are blue right now
She hears the children voices
They tell her to be strong and not fall

the sun goes down and she ,
still Walking on the street
She all alone,
Because she had, no, where to go.

No one can understand her
Like I can,
Understand her ..

הצללים יורדים עכשו,
השתיקה שוברת אותה,
היא נופלת לאט, על האדמה הקרה.

אין מוצא, היא לבדה,
חושבת שאולי כדאי, שיעזוב אותה.

הוא אוסף אותה ברגעיה האחרונים,
היא עוד כאן,
היא עוד, בחיים.