החלקה שמחוץ לגדר
בחלקה שמחוץ לגדר טמונים אחיי לסבל,
כי לא הזקנה הרגה אותם, אלא חבל.
אחוז קטן מהאוכלוסיה שמעולם לא היה שייך,
לפעמים גלוי וברור ולפעמים מהעין נשכח.
אבל יש גבול ולא חובה לתת הסבר,
יש מציאות ולא תמיד זה מסתדר.
יש סיבות אינספור והאמת היא שרובן לא עיניינכם,
אבל חשוב שתבינו שזה לא נגדכם.
אתם אמנם איבדתם חברה אחת,
אבל היא שכלה באותו יום את כולכם בבת אחת.
זאת לא החלטה שמגיעה מחולשה,
זה הקרב האחרון במלחמה מתישה.
אז זאת חלקת הנשמות הטועות,
יש פה כמה סלבים, אומנים וילדות.
אבל איך אפשר להגיד קדיש ותהילים,
על אנשים שמעולם לא היו צרורים בצרור החיים?
תגובות (14)
אוי זה מעלף
תודה
אהבתי.
ודרך אגב, השם הזה עדיף
איזה אחד מהם?
"החלקה שמחוץ לגדר" יותר מתאים.
זה יפה, ומתחפר כזה. ועצוב. עצוב. עצוב.
(דרך אגב, תודה על התגובה שלך שם, באמת… )
תודה לך
שיר מרשים מאוד. נוגע בנושא קשה ומטפל בו בצורה רגישה. צריך אומץ כדי ליצור כזה דבר.
תודה
אני חושבת שלא יכלו לכתוב את זה טוב ממך מנקודת המבט וההבנה האישית שלך. וכשאני רוצה להצביע על משפט אחד שתפס אותי זה פשוט הרבה יותר ממשפט אחד למרות שהשורות האחרונות מדהימות בעוצמה שלהן ובכללי השיר הוא עם אמירה שאי אפשר לפספס. את מדהימה! ומסכימה ממש עם אלון לגבי האומץ וחוזר הנפשי שנדרש בשביל לכתוב את המילים האלה בצורה הזאת כמשהו ממשי ולא מחשבות שיתפוגגו בעוד רגע.
את נסיכה אמיתית, תודה!
שיר ממש יפה
זה מהמם. השארת אותי בהלם מהכתיבה שלך שהדהדה לי בלב