הזמן ממשיך בלעדיי

יושבת אני על גג הבניין,
יושבת וחושבת.
הנוף מסביב עוצר נשימה,
אנשים מתהלכים באושר.
אני יושבת עם דמעות בעיניים
הזמן לא עוצר,
הימים מתחלפים,
אנשים מתהלכים מאושרים.

אני יושבת על גג הבניין,
מביטה למטה.
הדמעות לא נעצרות,
הכאב לא נעלם,
הוא לא נשכח עם הזמן,
רק ממשיך לכאוב,
ממשיך להרוס אותי,
והפעם אתה לא שם כדי להרים אותי.

אני עדיין שם,
יושבת על גג הבניין.
מסתכלת למטה,
מסתכלת למעלה.
מביטה בכוכבים,
רואה אנשים,
החיים ממשיכים.
אתה לא בא,
אבל עדיין מחכה,
אתה האחד ששבר את ליבי,
אבל במקום לכעוס עליך,
לשנוא אותך,
ההפך קרא,
אני לא יכולה להפסיק,
להפסיק לאהוב אותך.