הזמן והריבה

בית א:
מועדון מתמלא באנשים אבודים.
מחפסים את עצמם, את דרכם בחיים.
ריקנות של משקה, משקרת להם,
אחרי כוס ועוד כוס, עולמם כה יפה.
***
פזמון:
החיים הם קצרים והמלאכה כו רבה.
מימדים נמשכים ואני מורח לי ריבה.
***
בית ב:
אנשים חשופים, כמו חלזונות בלי בתים.
עומדים הם בזמן, עומדים נרמסים.
החושך, הרעש, כוס המשקה בידם.
מקהים חושהם, מקהים רגשותם.
***
פזמון
***
בית ג:
דמויות בדויות מסתובבות ברחובות.
שקר על מצח צועד לו בראש.
החיים ממשיכים הדמויות מתבגרות.
הפנים נשקפות – הפנים מושחתות.
***
פזמון
***
בית ד (ואחרון):
העולם לא מושלם מסיבות נסתרות.
גם השליטות שלנו לא כאלה נהדרות.
בסופו של כל יום, הכל זה נגמר.
אך הם עוד ממשיכים, נסמכים על העבר.