הזאב הבודד

הזאב הבודד שידע רק לפחד.
הבדידות הכואבת שצרבה מזעם האמת.
האמת שהוא לא קיבל. 
האמת שידע כי אותו תשקר.

׳לא בודד אני ,
אלא מתבודד.
ההתבודדות היא העושה אותי שורד. 
שורד בעולם הדומים. 
שורד בעולם השופטים. 
שורד בעולם בו הרעים טועים, 
והטובים אינם קיימים. 
יבוא יום ובו כולם ידעו כמותי 
את האמת שעברה דרכי.
האמת שטענה את הכאב,
האמת שחלמה למען היצור התאב.
תאב לעולם שעליו לא יוותר .׳

בלילות עוצם את העיניים
ומרשה לעצמו לחלום שיום יבוא,
וגם לו יהיו כנפיים …
אך בניגוד לציפורים שבשמיים, 
סביבו סורגים. 
דרכם רק יכול לחלום שהוא מנותק מן האחרים. 

׳והנה נשמעת היללה,
כמו בכל ימות השנה. 
עוד הבנה,
עוד תקווה שהתנפצה.