הולילה

הו, לילה
הו,
זר פרחים ישנים

אני חושבת
שכל העולם
נושם, לפעמים, בכבדות
עד שלא ידע,
מתי להוריד שורה
מתי לחכות.

הו, לילה
זר קוצים ישנים,
דמעות
איך הנסתר אפל בשקט
אני תמיד חשבתי
שיש בעולם נסתר, דמעות
אני תמיד ציפיתי

אלמונים הולכים ברחוב כבשעת לידתן.
גם אני הולכת לי באינטרנט
אני לא יודעת
איך השירה מוצנחת למעלה
בעוד אני כתינוקת כאן.
הידעת? אלמונית מחושמלת
קטנה, ננסית
אכזרית, מגעילה,
בוכה כאן דממת מלאכים.
חילול הקודש.
אני חושבת
שרחוק מכאן
גם שם אין אמת
ואני חושבת
ש