הוא תמיד שם
הוא שם, תמיד צופה, בוחן הכל.
הוא שם, לא תמיד הוא אומר, אך תמיד הוא יכול.
והוא שם, שופט, מאיים לקחת ולשבור
כל מה שבניתי כשהוא לא היה, כשלא היה בי חור.
הוא תמיד שם, לוחש באזני מה נכון ומה לא.
הוא שם, מטיל בי ספק, ואני מקשיבה לו.
הוא שם, מרסק את התקווה למחר אחר.
הוא הדמעות על הכרית, והוא תמיד חזק יותר.
הוא פה, מולי, תמיד מביט.
הוא כעס ועצב, הוא שם כדי להשביט.
הוא האוויר הקר, ממלא את הריאות,
הוא מה שקורע ומבתר את הנשמות.
הוא שם, תמיד צופה, בוחן הכל.
אך כשאני אלך, הוא יפול.
תגובות (3)
וואו זה יפיפה וממש הרגשתי את זה עם מנגינה.. הלוואי וידעתי מי זה.. סיקרנת אותי מאוד.. הניחוש שלי זה חבר/ בעל מכה
אני בת 14, אז בעל זה לא. אני גם לסבית ורווקה אז זה לא חבר\ה.
חחח… שמחה שסקרנתי אותך.
אני חושבת שהיתרון בזהות מעורפלת בשירים הוא שזה מאפשר הזדהות, כל אחד מפנה את זה כלפי הבן-אדם שהוא מרגיש ככה כלפיו בחיים שלו.
*^* זה יפה. וזהו.
אין לי ביקורת, ואין לי דרך שונה להחמיא לך.
אז אגיד לך, שזה יפה.