הוא לא למד להתגבר.

הדיו מכתים את דפי,
מילים בכל עבר מקעקעות רגשותיי.
רציתי לכתוב,
אך החדר מלא דפים זרוקים.

ים גועש במרחק,
גלים מתנפצים על אבנים גדולים.
סדקים קוראים לעזרה,
ואת יושבת, מחלקת אהבה.

אני שוב כותב,
על דברים מאז.
המילים מתפזרות,
דפים מוכתמים בדמעות.

רגשות מתערבבים,
זיכרונות צצים.
עבר רחוק נקבר הלילה
בין מבוכי המילים,
בתוך דפים זרוקים.

ומישהו אז זעק לעזרה,
כשנשבר לרסיסים
על מזח ללא מטרה.

הוא רצה להיעלם,
ולא היה לאן.
הוא רצה רק לשתוק,
ואולי קצת לדבר,
אך הבדידות אותו עטפה
הוא לא למד להתגבר.