הוא בא עם חיוך
הוא בא עם חיוך וניסה להסביר
שגם בלעדיכם הבוקר יאיר.
הוא ניסה להראות את היופי בקץ,
הוא חזר ואמר- 'אין סיבה להילחץ'.
הוא ביקש להאיר את חשכת האפלה,
השתדל למלא את השתיקה הגדולה.
הוא רצה לשכנע לבוא ברצון
אך שוב ושוב הוא נחל כישלון.
'אתם לא קורבנות' הוא שב והזכיר.
'זאת לא אשמתי' הוא מיהר להבהיר.
אך ממנו פחדו למרות הכל.
הם רצו שילך, רצו שיסבול.
הוא היה אומלל, לבד בעולם.
בלי להכירו שנאוהו כולם.
שהוא רק שליח איש לא להבין,
אף אחד לא יכל או רצה להאמין,
הם בכו וביקשו, איימו ושידלו,
שלא יגיע בקרוב הם התפללו.
מכובד העצב- ליבו נסדק.
הוא לא בחר את הדבר בו עסק.
כך נשאר הוא תמיד ערירי ובודד.
להיות המוות זהו נטל כבד.
תגובות (2)
שינית את נקודת המבט שלי.
גם את שלי שיר מהמם!!