הוא אשר איבד את דרכו

בוא ושתף את זכרונך,
איך היה בזמן המלחמה?
חבריך נעלמו כאין היה
ומשפחתך נשארה אי שם בעיירה.

מדמיינת את קולך
מדבר אליי מתוך שינה.
מחשבותיך בתוכי,
ההשאלת את נשמתי?

ידעתי היכן אתה
אך לא הבנתי את הסכנה.
נלחמת בגבורה,
לא וויתרת עד סופה של מערכה.

בשבילי נשארת.
אבל…בעצם הלכת.
גופך לידי, בוא ובבקשה תחיה למעני.

התעוררתי מסיוט, והבנתי שהלכת לצמיתות.
בכיתי וצעקתי במרירות, וידעתי כי נותרת בילדות.
פיצוצים ויריות כה רועשות, היש טעם לחיות?

ציוויתי עליך להמשיך,
איפה הכח כשצריך!
אתה כבר אינך פה,
וזהו העולם שאני אחיה בו.