הדרך למעלה/אומץ אני אומר לה

ואת כל השתיקות היא שוברת,
מרסקת בעזרת מילותיה החדות.
ואני מנסה למצוא דרך אחרת,
לראות אם הכל יכול להשתנות.
ומאחוריה היא יושבת בפינה,
מכונסת בתוך עצמה,
עוד צעד לקראות הנפילה.

ואת כל הדברים היא כותבת,
מנסה לשנן את השורות.
פעם היא אמרה לה ללמוד מטעויות.
אך החיים עוד ארוכים,
ואני לא מבין מדוע היא סובלת,
הרי לכל דרך יש אופציה אחרת.

ובסיום המסע אני מקווה שתבין,
שהיא חזקה בכות עצמה,
ולא בזכות אחרים.
והיא תצעד בראש מורם,
חסרת בהלה,
כי אחרי הכל העולם הזה שייך גם לה.