הדרך לגהינום.

אני פוסעת במדרון חשוך,
שם רחוק, מבצבץ קצת אור,
ככל שצעדיי מתגברים,
החום מציף ומעיק.

פסיעותיי במדרון החשוך,
לקחוני למקום, של אור וחום,
ככל שצעדיי מהירים,
החום מתקרב ומאיר.

אגלי זיעה נוטפים ממצחי,
אני מנסה לנגב בשרוולי,
אך השרוול, אינו מגיע,
קצרה היד מלהושיע.

פסיעותיי הופכות לכבדות,
החום כבר צורב, בתוך הגוף,
האוויר החם, מאיים להפיל,
האוויר החם, מאיים להכחיד.

עוד פסיעה ועוד פסיעה,
אש ותמרות עשן, הכל בוער,
אנשים בוערים, אותי מברכים,
ברוכה הבאה אל הגהינום.