צומת דרכים

בשלוש לפנות בוקר אני מתחיל להקליד,
מחפש את הדרך אל ליבך.
דלתות רבות אני צריך כאן לפתוח,
לא יודע מתי לא יודע איך.

שתיקתך פוגעת, מבטך כואב,
שואל את עינייך איך הצלחתי להתאהב.
מחפש פיתרון לכל השאלות, אך פיך אינו יודע תשובות
לא יכול יותר לסבול, אינני מסתדר עם רמיזות.

את נשארת לידי, לא זזה ממקומך,
בתקווה שאפתח אחת מדלתות ליבך.
שלוש המילים שבליבי, לאוזנייך אינן הספיקו,
וכששפתיי לא פסקו מלדבר, מבטייך אותן השתיקו.

את רואה אותי משתדל, מנסה לגעת, לדבר,
ואני מבין מתנועות עינייך שזה עומד להיגמר.
את קמה ממקומך, מעיפה מבט אל תוך עיניי,
מבקשת סליחה כואבת, ונושקת ללחיי.

את הולכת ממני, מתרחקת למקום אחר,
למקום שונה ממני, מקווה שאתגבר.
רגשות רבים מאחורייך את השארת,
מבלי להבין את הנזק שגרמת.

מיתרי קולך לא ירקדו יותר תחת אוזניי,
כשטעם שפתייך הולך ומתקלף משפתיי.
ניסיונות כושלים רבים לא הכניעו את ליבך,
וכנראה שבדרך אחרת – אצטרך להתהלך .