הגעתי למסקנה!

יושבת במיטה….. וחושבת,
מנסה לחשוב איך החיים היו, אם הם היו אחרת.
אם לא היה לי אבא, אמא ,אחים
או אם הייתי חולה , ולא הייתי יכולה לקום.

חושבת וחושבת אפילו לא יודעת למה,
מנסה לדמיין את העתיד אחרת.
אם, ואם, ואם, ככה מתחילות השאלות,
אם היית כזאת…, או אם לא היה לי את זה….

אבל בסוף אחרי כל המחשבות, הגעתי למסקנה,
הגעתי למסקנה שכל מה שיש לי אני צריכה להגיד תודה.
תודה על כל מה שיש לי גם הטוב,
וכמה שזה קשה גם אל הרע.

כי בסך הכול אני לא עד כדי כך שונה,
נכון אני דיכאונית אבל יש עוד מלא ילדים אחרים.
מלא ילדים שהם כמוני או שאני כמותם,
אבל צריך להגיד על כל דבר תודה,
ולזכור שהחיים באו לנו כמתנה!.