הגלגל
בימי כאב אחדות פועמת,
גם כשלא בלב זורמת
אהבה,
בין האנשים הלחוצים,
המופנמים, הרגישים,
תמיד מורגשת הדממה.
המדרכות והשבילים,
המוכתמים, הרצוצים,
והמראות המפחידים,
הזיכרונות האחרונים,
אין מנוחה.
בימי האור והפריחה
אין דימוי, יש הפכה
השמחה, הלהטה,
ישבו בראש ההחלטה.
אז תבוא ההפרדה
שממשמשת, מתקרבת…
ויש תקווה.
עם סיום המלחמה
חוזרת גם האדישות
התעבה, התחרות,
ויוצרת השרטוט
יש עולם מלא בדם
אך מאחור הולכים שחור,
העליזות, המשכיות.
גלגל חוזר ומתגלגל
ועם השמש יש גם צל
שיש למצוא ולהגדיל.
לחשוב עמוק,
ולהפנים,
בין המילים, המשפטים,
את החסר, הנעלם.
רק הרווחים יהיו תשובות
ורק הנחבא יהיה חשוף.
הכאב, והשמחה, העצב, הצהלה,
הולכים ביחד כל הדרך
אל הסוף.
תגובות (8)
הלוואי והיה בי הכח והיכולת להגיב עם נסיון והבנה, אך לצערי אומנות השירים היא מעבר להבנתי הדלה.
אני אהבתי, אם כי לא ממש הבנתי.
לשיר יש הרבה משמעות עבורי… בדרך כלל אני מבינה מה כתבתי רק אחרי שאני כותבת וזה קרה גם בשיר הזה!!!
אני שמחה שהבנתך הדלה לא מנעה ממך לאהוב:)
למה הבנה דלה? קראת את המדריך לשירים שלי? ואם זה לא מספיק למה לא ללמוד? בשביל מה יש אינטרנט???
כי לא חסר לי, לא לדעת לשורר.
אני רוצה להשאר בבורותי בעניין זה, להשלות את עצמי שהסיפור שלי, הוא שיר.
למרות שהדבר היחיד המרמז עליו כשיר זה שיש לו בתים.
אם זה רצונך בבקשה, תפאדל.
אבל אני הייתי מציע לך להרחיב אופקים וללמוד
לפעמים כיף להיות בור!! אני אוהבת להיות לפעמים בורה ולדבר כאילו אני ממש מבינה בנושא.. זה ממש נחמד!
יוקי, כתבתי בשבילך את הפירוש שאני רואה לשיר שלי, סתם כי כתבת שאת לא מבינה שירים… זה כאילו שבימים של מלחמה או רוע העם/ המשפחה מאוחדים יותר מבדרך כלל, כלומר האחדות והביחד הרבה יותר מורגש.
ואחר כך כתוב בשיר שבימים רגילים שהכל שקט התחרות בין האנשים חוזרת והאחדות כבר לא מורגשת.
זה הפרוש העיקרי, יש עוד הרבה מה לפרש מהשיר פשוט לא היה לי כח לכתוב…
אאה, עכשיו הבנתי.