הגביר

הוא היה גבר שתמיד כשהוא יצא – הוא ידע לחזור
מעשן מלבורו חזק, מסורק לאחור עם ג'ל,
זיפי זקן קטנים באופן קבוע,
עיניים כחולות ושיער שחור

הרגלים שהוא רכש במהלך השנים –
לבהות בלילה בכוכבים,
לעקוב בעיניו אחר ציפורים,
להיות מרותק לחתולים

הייתה לו ילדה והוא לא ידע,
הייתה לו אישה שהוא לא ראה,
היה לו ידיד שהיה שואל כל יום בטלפון מה נשמע,
היה לו כוכב שמנחה אותו בדרך הנכונה

לאחר שנים רבות הגיע רגע,
שעיניו דהו ושיערו הלבין
והוא היה ישן לבד עם פניו אל הקיר,
ומ-כל האהבות שהיו לו בנעוריו,
נשארה לו רק יד שהוא היה נוגע בעצמו,
ונזכר בזו שלא תשוב.